כל גלקסיה מכילה מאות מיליארדי כוכבים, אלה הם גופים שמימיים אשר מפיקים קרינה בליבתם בתהליכים תרמו-גרעיניים, ופולטים אותה כקרינה אלקטרומגנטית שהיא קרינה בכל אורכי הגל.
דוגמא לכוכב היא השמש שלנו.
לכל כוכב (שמש) יש מהלך חיים בעל התחלה וסוף – הוא מתחיל להיווצר בעַרְפִילִיֹת מאבק וגז ההולכים ונדחסים. בשלב מסוים בתהליך הדחיסה מתחילים להתרחש בכוכב תהליכי היתוך גרעיני. בתהליך זה גרעיני אטומים של מימן מתמזגים, מתחברים, ויוצרים אטומים של הליום; וגרעיני אטומים של הליום מתחברים ויוצרים אטומים של חומרים כבדים יותר. תהליכים אלה יוצרים אנרגיה חזקה מאוד הנפלטת מהכוכב אל החלל כקרינה אלקטרומגנטית.
כאשר מסתיים מלאי המימן המהווה את “חומר הדלק” לתהליכי ההיתוך הגרעיני שבכוכב, מסתיים מהלך חייו. סיום חייו של כוכב תלוי במסה שלו – כוכבים שהמסה שלהם גדולה מאוד יסיימו את חייהם בהתפוצצות עזה (סופרנובה), כוכבים שהמסה שלהם בינונית (כמו השמש) יתנפחו ויהפכו לענק אדום וכוכבים קטנים יהפכו לכוכבים ננסיים. החומרים שמהם היו בנויים הכוכבים מתפזרים בחלל כאבק כוכבים המעשיר את הערפיליות, והוא החומר שממנו ייווצרו כוכבים חדשים ומערכות שמש חדשות.
קבוצות כוכבים
בני האדם נותנים שמות לקבוצות קטנות של כוכבים הנראים מפני כדור הארץ כצורות דמיוניות בשמים (למשל קבוצת העגלה הגדולה, קבוצת אריה, קבוצת אוריון ועוד).
חשוב לדעת כי למרות מה שנדמה לנו, הכוכבים בכל אחת מהקבוצות הללו רחוקים מאוד זה מזה ואינם קשורים זה לזה.
לחלק מקבוצות הכוכבים יש משמעות לבני האדם, מפני שהם מציינים כיוונים ומסייעים למנווטים בשעות הלילה.
מציאת הצפון באמצעות ה״דובה הקטנה״, קבוצת הכוכבים שנקראת Ursa Minor Constellation.
מישור המִלְקֶה
מישור המלקה הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
מסלוליהם של כוכבי הלכת ומרבית הגורמים האחרים במערכת השמש נמצאים קרוב מאוד למישור המילקה וגם הם מקיפים את השמש באותו הכיוון.
ירח
ירחים הם לוויינים טבעיים של כוכבי לכת (להבדיל מלוויינים מלאכותיים, מעשה ידי אדם, המקיפים כמה מכוכבי הלכת).
הם מקיפים את כוכבי הלכת בגלל הכבידה של כוכבי הלכת.
הירח של כדור הארץ
הירח שלנו, המקיף את כדור הארץ, הוא אחד הירחים הגדולים ביותר במערכת השמש.
הוא גדול גם יחסית לכדור-הארץ, קוטרו בקו המשווה 3,476 ק”מ ומרחקו מכדור הארץ – 384,000 ק”מ.
הכבידה של הירח היא כשישית מזו של כדור הארץ זאת גם הסיבה לכך שאין לירח אטמוספירה: כוח המשיכה שלו קטן מכדי שיוכל להחזיק שכבת גזים בקרבת והרכבו סלעי.
בשל השפעת כוח הכבידה של כדור הארץ, נע הירח כך שהוא מפנה תמיד את אותו צד, שמכונה “הצד הקרוב”, כלפי כדור הארץ. הצד הנסתר/הנגדי ל”צד הקרוב”, שמכונה ״הצד הרחוק״, נסתר מעינינו באופן קבוע.
הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ כל כ-27.3 יום.